עושות בית ספר –
הצעות לפעולה חינוכית לקידום ערכי החינוך הממלכתי בבתי הספר
קרדיט תמונה: מאגר התמונות הלאומי, צלם: מילנר משה
כל הורה מקווה שבית הספר בו לומדים ילדיו יעניק מעטפת של חינוך ערכי ורוב בתי הספר אכן מצהירים שהקניית ערכים מצויה בליבת פעילותם החינוכית. ואולם, מתברר שהמושג ׳ערך׳ הולך ומתרחק מהאתוס האוניברסאלי ולמצער מעקרונות הממלכתיות שאפיינו אותו (למשל: עזרה לזולת, ערבות הדדית, שוויון, צדק חברתי וכד׳) ומייצג היום בעיקר עקרונות סקטוריאליים המסומנים על-ידי צירופים לשוניים אד הוק (למשל: ׳עשיית הטוב׳, ׳הכרת הטוב׳, ׳אחדות העם׳, ׳קבלת האחר׳) לצד העצמת שם התואר ׳משמעותי׳ (שירות משמעותי, למידה משמעותית, עשייה משמעותית וכד׳), רובם ככולם אינם מייצגים את החינוך הממלכתי.
אנחנו, קבוצת מנהלות ומנהלי בתי ספר, מבקשים להשיב למערכת החינוך את הערכים במובנם הממלכתי, האוניברסאלי. אנחנו פועלות לאורך שנים על מנת להקנות לתלמידינו ידע, מיומנויות וערכים שיכינו אותם לחיים במציאות הפוליטית, הלאומית והחברתית המאתגרת של המאה ה־21 ועל-פי תפישתנו שבמציאות חיינו, החינוך פוליטי הוא הכרח ולא רשות. ודוק: חוק החינוך הממלכתי מחייב את מערכת החינוך להקנות לתלמידים ערכים דמוקרטיים־ליברליים, על בסיס תפישה הומנית ליברלית המכירה בשיוויון ערך האדם ובחירתו ומחייבת פרו-אקטיביות, בין היתר באמצעות נקיטת פעולות הטמעה בתוך מוסדות החינוך.
אספנו כאן עשרות רבות של פעולות ליברליות שאפשר ליישם בבתי הספר. ידוע לנו, מניסיוננו, שהורים רבים, ולצערנו גם מורים, אוחזים בתפיסות אנטי-ליברליות המתודלקות על-ידי הסתה קיצונית ולפיכך איננו קוראות למהפכה חינוכית גורפת, אלא מציעות דרך ביניים, של שינוי הדרגתי וזהיר של המציאות.
כאן המקום לפנות גם להורים המבקשים לקחת חלק ביוזמה ולהביע את שמחתנו על כל הורה המוכן לגלות אחריות רחבה ומעמיקה על חינוך ילדיו. כנשות חינוך חשוב לנו להדגיש, שעם כל הקשיים, מערכת החינוך הישראלית עדיין מאוכלסת באנשי מקצוע נהדרים ושוחרי טוב. לפיכך, אנו מציעות לפנות להנהלת בית הספר, לשלוח לבעלי התפקידים הרלוונטיים את החוברת ולבקש פגישה בה תדונו בתכניה. חשוב שהפגישה תתקיים ברוח טובה אך אל תמנעו מפולמוס דיאלקטי במטרה להבין לאשורן את עמדות ההנהלה ואת האתגרים הניצבים לפניה, כדי לזהות את מרחב הפעולה האפשרי שבו תוכלו להיות גורם מסייע.
א. תכנים ותכניות
רבים לא יודעים זאת, אך תוכנית הלימודים שמציע משרד החינוך מגוונת, הומניסטית וליברלית; היא כוללת תכנים מעניינים, היכולים להמחיש דגשים חברתיים וערכיים במקצועות הלימוד השונים, כמו גם בשיעורי חינוך. לתפיסתנו, יצירת שיעורים ופעילויות מתוך התכנים הקיימים, בתיווך הצוות הקיים, היא בת־קיימא יותר מאשר הכנסת גופים ותכנים חיצוניים. בסעיפים הבאים נמנה כמה תוכניות כאלה.
תוכנית לימודי יישוב סכסוכים ומפגשים עם "עושי שלום". ב-7 באוקטובר 23, נוצר חייץ גבוה וכמעט בלתי עביר בינינו לבין שכנינו והעויינות רווחת בכל שכבות האוכלוסייה, ובכל זאת אנו מציעים לזהות הזדמנות למפגש אחד, עם אדם אחד, המקדיש את חייו לדיאלוג בין העמים. רבים מהפעילים הם אנשים כריזמטיים ורגישים מאד ומפגש אתם תמיד מרגש ומעורר מחשבה. מפגש אחד צנוע, יכול להוות סדק בחומה.
סדנאות שוויון בין המינים: ערכו סדנאות ודיונים על סטריאוטיפים מגדריים, הטיות וחשיבות השוויון בין המינים – בתוך המקצועות. מודעות מגדרית הוא שריר – יש לאמן, למתוח ולחזק אותו מדי תקופה.
תוכניות מודעות LGBTQ+: ארגן אירועי מודעות LGBTQ+, סדנאות ומרחבים בטוחים לתלמידים. חשוב להנכיח את צבעי הגאווה בבית הספר.
מועדוני צדק חברתי: הקמת מועדוני אקטיביזם בהובלת תלמידים המתמקדים בצדק חברתי ושוויון: "קבוצת פמיניסטיות לא זורמות", "התא הלהט"בי", "משמר הדאגה למוחלשים בשכונה" וכן הלאה.
מרצים אורחים: הזמינו דוברים אורחים מרקעים מגוונים לשתף בחוויות והתובנות שלהם. באופן טבעי, בתי-ספר נוטים להסתגר בעיתות מצוקה ולהתכנס סביב הקהילה החינוכית המצומצמת. פתיחת השערים לקהילה, ולחברה הישראלית בכלל, יכולה להיות מקור השראה עבור התלמידים, במיוחד באמצעות היכרות עם מנהיגים מדעיים או חברתיים שמסלול הקידום שלהם חייב ניפוץ תקרות זכוכית וסטיגמות, גם בתוך הקהילה שלהם וגם מחוץ לה.
ספריית בית הספר: ודאו שהספרייה מחזיקה כותרים רב תרבותיים, כולל ספרות ערבית, להט"בית, אתנית. אפשר ומומלץ גם לייחד פינות שונות לנושאים הללו.
ערבית מדוברת חשוב מאד לעודד למידת ערבית מדוברת בבית הספר, כתחום-ידע מערכתי או כפעילות משלימה. לימוד התרבות, המנהגים וכמובן השפה עשויים להוביל אותנו לסקרנות, לכבוד הדדי ולהכרה בשוויון.
מעורבות אזרחית: בקשו מהרשות המקומית לפנות אל התלמידים ולעודד אותם להשתתף בפעילות מוניציפלית או ביוזמות קהילתיות, כגון: ישיבת מועצת עיר, כנסי בחירות, הפגנות, וכל זאת תוך שמירה על פתיחות ושיתוף של מגוון דעות (ועם זאת, תוך פסילה מוחלטת של השמעת עמדות גזעניות).
בחירות למועצת תלמידים – בשנים האחרונות יש התרופפות של ההליך הדמוקרטי הכל-כך חשוב של בחירת וועד כיתה, בחירת נציגי הכיתות למועצת תלמידים ובחירת יו״ר מועצת תלמידים. אם יש בכלל מועצת תלמידים ובחירות, הן מתנהלות בלאות ובאופן אגבי. חשוב מאד לעודד את בית הספר להשקיע משאבים ביום הבחירות ולהפוך אותו ליום חגה של הדמוקרטיה (כולל חולצות לבנות, מוזיקה, עימותים משודרים בין המועמדים וכד׳). בחירות למועצת תלמידים מאפשרות הטמעה אפקטיבית ביותר של ערכים דמוקרטיים שאסור לוותר עליה!
מועצת תלמידים (בהמשך לבחירות) – ניהול המועצה, הוועדות שלה, הפעילות והשקיפות, הם כלים בעלי חשיבות דרמטית לחינוך לדמוקרטיה. גם הפעילות הזו הולכת ומאבדת מחשיבותה והופכת למיצג אזוטרי של עיסוק בתלבושת אחידה, מחירים במזנון וכד׳. מאחר ופעילות מועצת תלמידים מעוגנת בחוזר מנכ״ל ובית הספר מחויב להקצות שעות הוראה לליווי המועצה, נותר רק ללחוץ, לדחוף ולסייע למינוף הפעילות.
דיבייט – חוגי דיבייט מקצועיים מעודדים מטבעם חשיבה דיאלקטית. חשוב להטמיע באירועי דיבייט נושאים אתיים, לדיון פומבי על דילמות אתיות, כולל אלו הקשורות לצדק חברתי יש משמעות לבניית מרחב אידיאולוגי מנומק.
מיחזור: יזום תוכניות מיחזור כלל בית ספריות, כולל רכזי מחזור כיתתיים מתחלפים, תחרויות ותגמולים, הנשענים על מערכים חינוכיים שיוצרים מוטיבציה פנימית של התלמידים/ות
יוזמות ירוקות: פיתוח שטחים ירוקים בקמפוס, גינות, קירות ירוקים, עיצוב הכיתה ושיתוף תלמידים בגינון או בפרויקטים בני קיימא. טוב לשתף בפעילות גם את ההורים וליצור פעילות משותפת לשימור ערכי הסביבה.
קמפיינים נגד בריונות: מאחר ובריונות בבית הספר היא מטאפורה כללית לאי-שוויון חברתי, אלימות במרחב, חוסר סובלנות וחוסר הכלה, חשוב מאד לאמן את הילדים לזהות בריונות כאיום על הסדר החברתי וסכנה אפשרית לעתידם שלהם.
חינוך גופני – אפשר למנף עקרונות ספורטיביים ו-fair play כפרקטיקות ליברלית של יישוב סכסוכים, רשות ערעור, יעדים מול הישגים, רפלקציה, ביקורת עמיתים ועוד.ֿ
דמיון ויצירה – הפקות אמנותיות והצגת עבודות, בקולנוע, מוזיקה, תיאטרון ואמנות חזותית, מהוות הזדמנות מצוינת לדיון על הקשר בין אמנות לדמוקרטיה, יצירת דיכוטומיה בין ליברליזם ואמנות מגוייסת, בדיקת גבולות, חירות אמנותית, לגיטימיות של סאטירה מול ערכים ׳מקודשים׳ ואמונות. כל חוג אמנותי, קטן ככל שיהיה, יכול להיות תא דמוקרטיה וליברליזם.
עיתון, פודקאסט, וידאוקאסט – אמצעים זמינים, זולים וכמעט לא מוגבלים ליצירת שיח דמוקרטי, פיתוח דיאלקטיקה וחשיבה ביקורתית, סובלנות והכלה, כולל בונוס יקר-ערך של זיהוי כישרונות לביצוע תחקירים, חשיפת שחיתויותֿ.
התנדבות בקהילה: להמריץ את בית הספר וחברת התלמידים להשתתף במיזמים התנדבותיים, או ליזום פעולות לרווחת הקהילה. מיזמים חברתיים וקהילתיים מעודדים אחריות ואמפתיה וחשוב ללוות אותם בהמשגה ובחינת ערכים. חשוב לחדד את ההבדל שבין התנדבות חד פעמית (כגון התרמה או חלוקת מזון) לבין פעילות התנדבותית קבועה ותהליכית שביכולתה לחולל שינוי מהותי באיכות חייהם של פרטים או של קהילות.
חינוך לזיכרון השואה: עם השנים, בין היתר מסיבות תקציביות, העיסוק בשואת היהודים במלחמת העולם השניה מתמקד בעיקר בטקסים מצומצמים ובמסעות לפולין. חשוב מאד לעודד את בית הספר להפוך את השבוע שלפני יום השואה למערך חינוכי הוליסטי לקידום סובלנות ומניעת שנאה, והקניית מימד אינטלקטואלי, ערכי וחברתי לצד המימד הרגשי, וכן עיסוק בערכים אוניברסאליים של זכויות אדם, מאבק בגזענות ובפאשיזם לצד ההיבט היהודי-לאומי.
פרויקטים במדעי החברה: הקצאת פרויקטי מחקר, או ימי לימוד ייחודיים בנושאים חברתיים גלובליים, כגון עוני, אי שוויון וזכויות אדם, כולל מלגה לעבודות חקר בנושא ולניירות מחקר מצטיינים, סימפוזיון בית ספרי (בכל גיל!) ייתן השראה לתלמידים לעסוק בכך.
גישור: הקניית טכניקות גישור ואימון תלמידים כמגשרים-עמיתים בקונפליקטים בחברת התלמידים, כולל טכניקות מסגור, המשגה, בירור, הרגעת רוחות, ניהול עימותים וכד׳.
יוזמות סחר הוגן: קידום מוצרי סחר הוגן בקהילת בית הספר כדי לתמוך בצריכה אתית. הקמה של פינת קח:תן ועריכת רפלקציה על השימוש בה.
חשיבה ירוקה: השקיעו בטכנולוגיה חסכונית באנרגיה ובשיטות בנייה בנות קיימא עבור בית הספר. ילד שמבין את התרומה שלו להצלת כדור הארץ ומתגאה בבית הספר שלו, ייטה לקבל אחריות גם בנושאים "קרובים יותר".
חגיגות גיוון: ארגנו פסטיבלי תרבות וחגיגות גיוון כדי לטפח תחושה של הכלה-מיריד מאכלי עדות ועד ליום "תלבושת קבוצות כדורגל". טיפוח ההכרה וקבלת השונות הוא כלי חינוכי עצום ליצירת לכידות חברתית בתוך עולם מקצין והולך. חשוב לשים את הדגש על למידת התרבות והערכים ולא על "תחרות" בין קבוצות.
שותפויות גלובליות: צור שותפויות עם בתי ספר במדינות אחרות כדי לקדם הבנה ושלום בינלאומיים. החל מכניסה לתכניות בתי ספר תאומים עם בתי ספר יהודיים בעולם ועד לבתי ספר ערבים בירדן, מצרים וברשות.
יהדות ליברלית – הכרות עם הזרמים הליברליים ביהדות תסייע לקהילות בבניית reclaiming לשייכות יהודית. מתן לגיטימציה חינוכית ליהדות חילונית הומניסטית תאפשר לילדים שלנו דרך להגשמה זהותית. בהיעדר מסגרות נוער ישראליות ברוח זו מומלץ לקדם מסעות וטיולים משותפים עם קבוצות נוער יהודיות מחו"ל, על מנת להיחשף לתפיסת עמיות יהודית ליברלית.
מזון בר קיימא: נספק ארוחות מזינות המקדמות חקלאות ועסקים קטנים בקפיטריה של בית הספר או במפעלי ההזנה השונים.
צדק חברתי: נערוך סדנאות וימי עיון בשילוב תלמידים בנושאים כמו אי שוויון בהכנסה, חלוקת עושר וזכויות עובדים, למול אירועים אקטואליים.
שפה: נעודד את השימוש בשפה מכילה המכבדת את כל המינים והזהויות בכל מסמכי בית הספר. במקביל, נקיים הדרכות לקהילת בית הספר על כתיבה מכילה. ניתן לחלק מבחנים, מטלות ומסמכים בשני עותקים -בלשון נקבה ובלשון זכר.
פורומים קהילתיים: נערוך פורומים פתוחים לקהילת בית הספר לדיון בנושאים חברתיים ופוליטיים בסביבה בטוחה ומכבדת. נארח חוגי בית פוליטיים, נצלו אירועים אקטואליים כדי לכנס את הקהילה לדיון על בירור ערכיה.
מעורבות הורים: שיתוף הורים בדיונים וסדנאות על ערכי ורוח בית הספר כדי ליצור גישה השתתפותית פעילה, בצוותא עם צוות בית הספר ובהתאם למטרות חוק חינוך ממלכתי.
למידת ההיסטוריה של האמנות הביקורתית (ספרות, קולנוע, תיאטרון, מוסיקה ואמנות חזותית) ותרומתה לעיצוב התרבות הדמוקרטית (והפשיסטית…) מופעים, תערוכות ואירוח אומניו/ות ביקורתיים תהווה השראה לתלמידים/ות לייצר אמירה אישית.
למידה מבוססת מקום בעקבות נושאים חברתיים – במקום ללמוד על- ללכת לראות את…קהילות שונות, אתרים, פעילות חברתיות ועוד'.
נגישות לטבע היא מקדם לחשיבה סביבתית, חברתית וקהילתית. אנחנו נרצה שילדינו יכירו את סביבתם, אתגריה, ייחודיותה ויתרונותיה היחסיים על פני סביבות אחרות. יציאה לסיורים קצרים, למידה במרחבים חוץ כיתתיים, הקמת כיתות יער, או אוהלי למידה חיצונייים יאפשר ולילדים רכישת כישורים חברתיים, סביבתיים וגם לימודיים דרך שילוב אינטליגנציות שונות וגירויים מגוונים.
פילוסופיה – בבתי ספר בישראל אין לומדים לוגיקה, דיאלקטיקה וממילא לא לומדים פילוסופיה. כמעט בכל בית-ספר יש מורים בעלתי תואר בפילוסופיה שישמחו לקדם למידת מבואות או קבוצות חשיבה בנושאים פילוסופיים ובוודאי שיש תלמידים רבים שימצאו את הנושא למעניין ומקדם.
מתמטיקה וכלכלה – נסו לעודד את המורים לשלב בחומר שאלות מילוליות אקטואליות ואם למורה אין זמן לערוך חומר לימוד, שלחו לו מבחר שאלות מילוליות בנושאים אקטואליים. כמעט בכל כיתה יש הורים כלכלנים, מהנדסים או סתם חובבי מתמטיקה ואקטואליה שמפעם לפעם ישמחו לחבר כמה שאלות מסוג זה ולהציע אותם למורה.(בחירות או הצבעה חשובה בכנסת יכולות בקלות להשתלב בשאלות יחסים, ואחוזים בכיתות ד׳ ומעלה וכמובן שנושאי תקציב, תל״ג וכד׳, יתרמו מאד לשיעורי כלכלה)
ספרות – כנ״ל, אם כי כאן אפשר ליצור הקשרים רחבים יותר, על-ידי מיקום הטקסטים בהקשר תרבותי או גיאופוליטי. the road not taken (רוברט פרוסט) יכול להיות תרגול בסיסי באנגלית, או מבוא לשירה בעת מלחמה (מלחמת העולם הראשונה), או היכרות עם הכתיבה החברתית של פרוסט ("תיקון חומה")כדוגמא לעיסוק ׳ספרותי׳ בבחירה החופשית של האינדיבידואל.
למידה מולטי-דיסציפלינרית מייצרת אתגר קוגניטיבי וערכי, קונפליקט ורגש. חשוב מאד לשלב את למידת התנ"ך בשיח הסטורי, את ההסטוריה בראייה ספרותית וכו'. אם נכיר את הדילמה של האמנה החברתית גם למול יצירות ספרותיות (מעלובי החיים ועד אוהל הדוד תום), שינויים כלכליים, תיאולוגיה ופילוסופיה, ניתן לילדים כלים למחשבה ביקורתית ויכולות לוגיות שונות מאשר למידה של תחומים נפרדים. ניתן ליישום כמובן כבר מגיל צעיר מאד, למשל על-ידי הבנת הנגזרות החברתיות של תופעות טבע.
מיניות – מכיוון שאנחנו מונעים לעיתים קרובות ממערכות היחסים אותן אנחנו מנהלות ומנהלים, ובפרט בגיל הנערות, היינו רוצים להנגיש לקהילת בית הספר שיעורים על מיניות בריאה, על יחסים בין א.נשים וקבוצות, על חיזור, מרחב אישי בטוח, דימוי גוף ודימוי עצמי, ובגילאים הרלוונטים גם על חשיפה ליחסי מין בריאים לעומת פורנוגרפיה, ניצול וכוחנות.
אוריינות רשת היא בסיס להתמודדות עם פייק ניוז והקצנה לאומנית. נסייע לקהילת הספר לצבור כלים ומיומנויות כדוגמת:
א. הכרת פלטפורמות דיגיטליות: סקירת סוגי הפלטפורמות והשימוש הנכון בהן.
ב. כישורי חיפוש והערכת מקורות מידע: כלים לחיפוש מידע והערכת אמינותו.
ג. אבטחה דיגיטלית ופרטיות: עקרונות הגנה על המידע האישי וניהול סיסמאות.
ד. זיהוי והערכת פייק ניוז: כלים לזיהוי הטיות ומניפולציות בתוכן דיגיטלי.
ה. בדיקת עובדות והצלבת מקורות: לימוד ושימוש בכלים לבדיקה ואימות של מידע.
ו. זיהוי תמונות וסרטונים מזויפים: שימוש בטכנולוגיות לזיהוי מניפולציות חזותיות.
ז. קריאה ביקורתית: פיתוח יכולת לקרוא ולנתח תוכן בצורה ביקורתית.
ח. השפעת המדיה החברתית: הבנת תפקיד המדיה החברתית בהפצת מידע ויראלי.
ט. שיתופיות דיגיטלית ואחריות ברשת: עבודה משותפת ברשת ושמירה על אתיקה דיגיטלית.
י. הדרכה קהילתית: פיתוח יכולות להעברת המידע והמודעות לקהילה.
השתלמויות מורים בחינוך ערכ-דמוקרטי תוך חתירה לדיוני עומק במקומו של החינוך הערכי בחזון בית הספר, בעיקר כדי ליצחור פלטפורמה מניעה לצוות החינוכי לעסוק בחינוך ערכי, בדמוקרטיה וב…פוליטיקה.
סרטים עלילתיים או דקומנטריים – צפייה משותפת בסרטים העוסקים בסוגיות חברתיות הופכת לנדירה, בהנחה מוטעית שהסרטים זמינים לתלמידים. אמנם אפשר למצוא את הסרטים אך תלמידים אינם צופים באופן וולונטרי בסרטים ארוכים (כלומר: יותר מ-3 ד׳) ובוודאי שאינם עושים זאת בצוותא. צפייה משותפת מייצרת דינמיקה חברתית המאפשרת דיון, העמקה, שיתוף ועיבוד מתמשך.
רב-תרבותיות – מערכת החינוך אינה מעודדת למידה של ספרות מחאה מתורגמת ובוודאי שאין לומדים פזמונאות מחאה – יש אלפי טקסטים ופזמונים שעוסקים בנושאים משיקים לדילמות חינוכיות בישראל והיכרות שלהם תעניק לתלמידים עומק אינטלקטואלי, גיוון תרבותי, אוריינטציה במרחב וכמובן הנעה רגשית ואינטלקטואלית.
למידה רב דורית – שילוב של אוכלוסייה בגיל השלישי בחיי בית הספר מייצרת מימד של כבוד הדדי, של למידה, של נימוס וצניעות. למידה מהם ואיתם תאפשרים לתלמידות ולתלמידים לחשוב ולפעול למול אתגר הבדידות ויצירת קשר אישי.
צוות(א) – החל מבישול וחדרי בריחה ועד פתרון בעיות. כל יצירה משותפת טומנת בחובה הזדמנות להטמעת עקרונות של דמוקרטיה ושוויון.
ב. נראות בית הספר:
הצבת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל (מגילת העצמאות) בחזית בית הספר, במסדרונות ובכל כיתה. ניתן גם לקחת פסקאות ספציפיות ולהגביר את הנראות שלהן.
תלייה של מטרות חוק החינוך הממלכתי. הן חשובות, ראויות ותומכות בתפיסה הומניסטית ליברלית. ניתן גם לקחת מטרות ספציפיות ולתת להן מקום בולט.
אמנות ותפאורה מגוונת: נציג יצירות אמנות, ציורי קיר ועיטורים החוגגים גיוון, שילוב ותרבויות שונות. זה יכול לכלול פוסטרים של פעילי שלום מפורסמים, אייקוני LGBTQ + ותומכי איכות הסביבה.
סמלים כוללים: נשתמש בסמלים ובשילוט המקדמים הכלה ושוויון, כגון דגלי קשת בענן, שלטי שירותים ניטרליים מגדרית וסמלים המייצגים שלום וקיימות סביבתית.
תצוגות אתניות ותרבותיות: נערוך תצוגות המציגות את המסורות, המנהגים וההיסטוריה של קבוצות אתניות ותרבותיות שונות המיוצגות בקהילת בית הספר ובסביבתנו.
שירותים ניטרליים מגדרית: נייעד חדרי שירותים נייטרליים מגדריים, מה שמבטיח סביבה בטוחה ומכילה לכל התלמידים והצוות.
תחנות מיחזור: התקינו בכל בית הספר פחי מיחזור ותחנות גלויות ונגישות לעין כדי לעודד פינוי פסולת אחראי. אפשר לארגן ימים ספציפיים לאיסוף פסולת ייחודית, בליווי למידה מבוססת פרויקטים על מחזור ונקיון.
פינות רוגע: ניצור חללים שלווים ומשקפיים בתוך בית הספר, עם מקומות ישיבה נוחים, צמחים ויצירות אמנות מרגיעות.
התקנות אמנות שיתופיות: שיתוף התלמידים ביצירת מיצבים אמנותיים שיתופיים המשקפים ערכים מתקדמים ושינוי לאורך זמן. אפשר לקחת קיר שלם, או רחבת בטון, גדרות בית הספר או אפילו הגג.
שילוט רב לשוני: נכלול שילוט במספר שפות המדוברות על ידי חברי הקהילה של בית הספר כדי לקדם את ההכללה. רק לחשוב איך קבוצת תלמידים עולים מצרפת תרגיש כשהיא תראה שנתנו לזהות שלהם מקום וביטוי בבית הספר!
פוסטרים סביבתיים: נציג פוסטרים שמלמדים על סוגיות סביבתיות, חשיבות השימור ודרכים להפחתת טביעות פחמן. כדאי רק שהכרזות הללו יהיה מחומר מתכלה, או דרך מסכים…
ציר זמן של צדק חברתי: צור ציר זמן חזותי באזור בולט בבית הספר, תוך הדגשת אירועים מרכזיים ואבני דרך במאבק לצדק חברתי.
מרחבי למידה בעלי קונספט פתוח: עיצוב כיתות ומרחבי למידה המקדמים שיתוף פעולה, שוויון ודיאלוג פתוח. ישיבה במעגל מייצרת דינמיקה אחרת מאשר קבוצות או טורים.
תצוגות ספרות מגוונות: מציגים מבחר מתחלף של ספרים בספרייה עם נושאים הקשורים לצדק חברתי, שוויון וקיימות סביבתית.
לוחות מעורבות קהילתית: התקינו לוחות המציגים את מעורבותו של בית הספר בשירות קהילתי ושותפויות עם ארגונים מקומיים.
לוח אקטואליה, או אפילו מסך פתוח של אתרי חדשות מרכזיים. בית הספר אינו בועה, הוא חי ומתנהל בתוך חברה. אם ניצור גירוי לעיסוק אקטואלי, ניתן לגיטימציה לשיח ערכי אידאולוגי ולאוריינות פוליטית. הילדים שלנו הרי צורכים אקטואליה, אך בחלק גדול מהמקרים היא מוטה או איזוטרית. מיקוד בסוגיות לאומיות וחברתיות רחבות יאפשר להם ולנו להגביה עוף ולהרחיב ראות.
תערוכות אמנות של תלמידים, הורים, מבוגרים וסטודנטים מתוך הקהילה: ארח תערוכות אמנות זמניות, בהן התלמידים ואורחים מהקהילה יכולים להציג עבודות הקשורות לערכים מתקדמים ולסוגיות חברתיות.
אמירות חיוביות וציטוטים של פעילים חברתיים ברחבי בית הספר כדי לעורר השראה ולהניע את התלמידים.
ג. לוח השנה הבית ספרי:
ציינו את יום השלום עם מצרים (26.3) ועם ירדן (26.10) כאירוע בית ספרי מרכזי. זוהי ההזדמנות היחידה כמעט לדבר שלום ולהבליט את חוויית השלום לעומת חווית המלחמה.
איך נציין את השבעה באוקטובר? מהו המקום שיינתן לערך החיים? לפרט? שאלות שכדי לשאול בתחילת השנה.
ימים שראוי לבחון ציון שלהם בצורה אינטנסיבית בבית הספר, לפי חוזרי מנכ"ל – יום הסובלנות הבינלאומי, יום השוויון, יום זכויות האדם ועוד!
ציון חגים ומועדים על לוח השנה העברי – חשוב לשלב תכנים ממקורות שונים בארון הספרי התרבותי- יהודי ישראלי, אין מקום להכנסה של תוכן אמוני לבתי ספר ממלכתיים מבלי שהדבר ייעשה בראיה הומניסטית, המאפשרת ביקורת, פרשנות ופתיחות למגוון ערכי ואמוני.
ציון ימי לאום, וזכרון – נסו לדבר על תקווה לשלום, שוויון. כן, בטקס יום הזכרון וכדאי לשיר את שיר לשלום, מותר לדבר גם על מחיר הדמים הכללי שמלחמות גובות מכולם.
חנוכה, לג בעומר, יא באדר– חשוב מאד לדייק ולהעמיק בסיפור ההסטורי ולהציג את הצדדים השונים, לפי הגיל כמובן. דילמות מצדה, מרד בר כוכבא, יהודה המכבי, מה אמר טרומפלדור- להימנע מאינדוקטרינציה אלא לאפר לילדים לחקור בעצמם ולהעלות את הדילמות מתוך עולמם.
ניתן להפוך את שבוע הההערכה הפדגוגית לשבוע של חגיגה דמוקרטית, אם ניתן לכל תלמיד/ה את היכולת לתת לעצמו/ה דין וחשבון יחד עם הצוות החינוכי. לשים את הדגש על האינדיווידואל, על צרכיו, על היכולת שלו לבצע רפלקציה בשיתוף אחרים.
ההכנה לשירות משמעותי היא אחת מאבני היסוד של חוק החינוך הממלכתי. עלינו לזכור כי האחריות שלנו היא להכין את בוגרנינו לא רק בפן הפיזי, אלא גם בפן הערכי.
ד. טיולים וסיורים:
לוח הטיולים הבית ספרי חשוב שייבנה בתפיסה ספירלית רב שנתית לפי ערכי מפתח שאנו רוצים לראות בבית הספר, בהתאמה עם תכנית הלימודים, התכנית הערכית והחברתית.
כולם יוצאים לכל טיול. היציאה מחוץ לכיתה היא הזדמנות חינוכית ראשונה במעלה כדי ש"משהו טוב יקרה". ההבלטה של הוצאת כולם כמעשה ערכי המקדם סובלנות, שוויון, הכלה היא מגדלור חשוב צוות ולקהילה.
לאן הולכים? לפני שסוגרים על אתר מסויים, או חברת טיולים, מומלץ לבחון האם עולמם הערכי תואם את רוח בית הספר וערכי החינוך הממלכתי. אם מחליטים לחצות את הקו הירוק בטיול יב, האם הולכים לחברון עם ועד מתיישבי קרית ארבע או שוברים שתיקה? זו לא אותה עיר. אבל גם סיור בירושלים עם עיר דוד או עם עיר עמים יציג לנו ירושלים שונה.
נוכחות מחנכים ושעת עיבוד חברתית-ערכית בסוף כל יום. אנחנו לא מסתפקים בשאלה "איך היה?" אלא נכנסים לעומק סוגיות רעיוניות וערכיות- נאמר שאת יום הטיול בנחל צאלים במדבר יהודה נתחיל מהשאלה מי לקח את שקית הזבל, נעבור דרך תזכורת לדילמות של שימור מול פיתוח ועד לדיון על זכותנו ההסטורית וגבולות. אם אנחנו הולכים על מסע ישראלי- הוא שלנו, המחנכים, לא של המדריכים.
ה. מבנה וארגון:
העסקה ישירה של כלל עובדי/ות בית הספר, מהמורים/ות ועד צוות הנקיון.
חשוב שנוודא שהצוות החינוכי מכיר ומודע לזכויותיו בהיבט החינוך הפוליטי. ניתן להיעזר בחוזר מנכל הרלוונטי – או בחוברת שהוציאה האגודה לזכויות האדם בישראל – לחצו כאן
כניסה של גורמים פוליטיים לבית הספר היא תמיד אתגר. לצד הגיוון, ההעשרה והעניין, עלולה להיות פגיעה במעמד הצוות המקצועי ותכנים שאינם הולמים או אינם איכותיים. ההמלצה שלנו היא לדעת לתווך קוים אדומים – איך מנהלים דיון פוליטי, אילו דמויות אנחנו לא מוכנים שייכנסו אלינו לקהילה ולמה, ולאפשר עיבוד של הדיון או ההרצאה בפורומים קטנים. אם אנחנו מרגישים שיש כניסה לפופוליזם, או אפילו הסתה- חובתנו המקצועית היא להתערב. זה בית הספר שלנו.
לצערנו, כמעט בכל שנה נאלצים ארגוני המורים לנקוט בעיצומים כדי לכפות על משרד האוצר לעמוד בהסכמים ולשמור על זכויות עובדי ההוראה. חשוב שעיצומים כאלו יתווכו באופן ראוי לקהילה כמשקל נגד להשמצות ולמידע הכוזב שנמסר לציבור על-ידי משרד האוצר, המציג את המורים כסחטנים המרוויחים שכר עצום בעבודה קלה עם חופשות רבות. עלינו לזכור שהמורים (שנותרו במערכת) מתמודדים עם רצף כמעט בלתי אפשרי של אילוצים ועם נזק עצום, גלוי וסמוי, שנגרם לתלמידים במהלך הקורונה, הפילוג הלאומי והמלחמה. המורים הם שותפינו הנאמנים והדומיננטיים במאמצינו לגונן על ילדינו ולחנך אותם לדמוקרטיה ואזרחות טובה גם בנסיבות של קושי משפחתי ולאומי.
אחריות של תלמידים על נקיון וסדר בבית הספר. ראוי לציין שישנם בתי ספר בעולם ואף בארץ בהם לא מועסקים עובדי נקיון וכלל האחריות מוטלת על קהילת בית הספר. המסר ברור ומונע תפיסה מעמדית.
מועצת תלמידים חזקה המקבלת סמכויות מוגדרות בניהול חיי הקהילה הבית ספריים. זהו שיעור בדמוקרטיה פעילה. ככל שמועצת התלמידים תייצג מודל דמוקרטי מכיל, שוויוני, הוגן ושקוף, התלמידים שלנו יידעו לאמץ דפוסים כאלה.
מועצה פדגוגית – מומלץ לאפשר שיח בגובה העיניים, שמגיע מתוך לפיסת אחריות של התלמיד על מעשיו. חיזוק תחושת האחריות האישית למעשים היא built in בחינוך הליברלי. מועצה פדגוגית שבה התלמיד מציג את הישגיו, מאמציו, רצונותיו וצרכיו ובצורה ישירה וכנה תקדם בוגר עם אחריותיות לפעולותיו.
במה פתוחה: מומלץ לאפשר לתלמידים, מורים, והורים העלאת סוגיות הנוגעות לחיי בית הספר בפני צוותי ניהול בפורום קבוע על מנת לבנות פעולה השתתפותית רחבה- הייד פארק חודשי, שעת קבלת קהל להנהלת בית הספר ועוד.
חזון וערכי בית הספר: עריכת תהליך עומק של בניית חזון וערכים, והבלטת הייחודיות של בית הספר כבית ספר ליברלי/הומניסטי תאפשר מגדלור ומצפן ערכי לכמה "דורות" קדימה. חשוב לומר שמדובר בתהליך עומק שכדאי להיערך אליו ולבצע BUY IN מקדים עם ההנהלה והנהגת ההורים. תכנית הלימודים, מיצוי הגפ"ן והתל"ן ואורחות בית הספר ייקבעו לאור חזון וערכים אלו.
קיום פורום הנהגה המשלב את הנהלת ביה"ס, הנהגת ההורים, ועד המורים ומועצת התלמידים לדיון בסוגיות עומק ערכיות בית ספריות.
תשלומי הורים – תהליך גביית תשלומי ההורים הוא מסר חינוכי וערכי לכלל הקהילה. מומלץ לקיים מחשבה עמוקה לגבי סוגיות כגון צמצום תשלומי ההורים, חסיון מוחלט, מערכת מלגות, והבטחת השתתפות של כלל התלמדים בכלל הפעילויות.
לשבץ בכל יום רבע שעת בוקר טוב של המחנכים בכיתתם. מלבד הגשמת הצורך הרגשי-חברתי, חשוב לתת טעימה קטנה של דיון אקטואלי. לעבור ביחד על כותרות מהארץ+וואלה+מקור ראשון. לתת בכל יום לילדה אחרת להביא איתה סקירה של 3-5 דקות על נושא אקטואלי שיהיה היום בכותרות. וזה כמובן לא רק לעל יסודי!!
איך אפשר להשתמש בגפ"ן לקידום תפיסות ליברליות:
בחירת מערכת שעות – ובכלל- כיצד ניתן לקדם בחירה כערך במעשה? מתן אפשרות לבחירה של תלמידים במקצועות, העמקה, העשרה, תוך ליווי התלמיד/ה בבחירה ובתיקופה.
רכז/ת אקטיביזם, רכז/י חינוך פוליטי – לא מילה גסה. אפשר לבחון גם העסקה של אמן/אשת רוח הבית, כמקבילה אזרחית לשעות רב הנהוגות בחינוך הממלכתי דתי.
וידוא שכל מוסד – מועצת תלמידים/הנהגת הורים עובד לפי כלל 50/50 שבו יש 50 אחוז נשים לפחות.
הכנסה של משרתי שירות לאומי אזרחי, שנות שירות, תנועות נוער ומכינות ליברליות לבית הספר יקדמו היכרות עם צעיריו/ת ערכיים שמהווים מודל קרוב לחיקוי. זהו מסלול חיברות של הציונות הדתית משך שנים וחשוב שנדע לתת תגובה ליברלית חיובית וקונסטרוקטיבית.
גיוון בצוות בית הספר. מומלץ לגייס א.נשי צוות מכמה שיותר קהילות בחברה הישראלית. עם זאת, חשוב מאד להקפיד על ההתאמה הערכית והכשירות התרבותית של הצוות. יש הבדל משמעותי בין גיוון זהות (רצוי, מבורך, חייב שיתקיים), לבין הכנסה של גורמים שלא התחנכו ואינם מאמינים בערכי החינוך הממלכתי המנויים בחוק.
שוויון בחיי בית הספר. מעבר לתלבושת האחידה, מומלץ לבחון איים אחרים של אי שוויון – קיוסק והשימוש בו, איסוף כספים לוועד הכיתה, ההכנות למסיבת הסיום ועוד
מבחנים עם חומר פתוח מעודדים קריאה ביקורתית, הבחנה בין עיקר וטפל, וגם העמקה ועיון. מומלץ לקדם הערכה בצורה זו מגיל צעיר, כך שלימוד דרך חקר והתנסות מחליף את השינון ומאפשר הערכה רב מימדית.
שיעורי חנ"ג / מלאכה / כלכלת בית / בישול / נגרות / חקלאות – חשוב להנגיש את לימודי "החיים עצמם", ומצד שני להקפיד על הימנעות מהסללה מגדרית, ולייצר בחירה וולונטרית.
הצבת יעד של 50/50 מגדרי בכל מקצוע מדעי כמגדלור בית ספרי הוא צעד עצום לחיזוק השוויון המגדרי.
עידוד המורים/ות שלנו להיות דמויות בולטות בקהילה גם מעבר לבתי הספר. ניתן ומומלץ לערוך ימי לימוד קהילתיים בהנחיית הצוות המקצועי. אדם שמרגיש שייעודו הוא חינוך לא עוצר בכיתה, וגם לא עוצר רק בחומר הנלמד. אפשר לארגן ערב של תיקון שבועות, או הלילה לא לומדים תורה בערב ט באב, ולייחד את הלימוד לערכים חברתיים הומניסטים.
מעבר לשבוע למידה של חמישה ימים בשבוע, והכנסת "שישון" של חינוך חברתי ערכי בימי שישי בבוקר בשת"פ עם הרשות המקומית, המתנ"ס ותנועות הנוער מקדם את לכידות הצוות (אין ימים חופשיים באמצע השבוע) ומייצר מעורבות של אחוז גבוה יותר של תלמידים בחינוך החברתי ערכי.
שקיפות, דיווח ושיח ערכי. אנחנו ממליצים על משלוח מכתב/הודעה שבועית להורים. גם מה למדנו, גם תהליכים חברתיים שקרו, גם רפלקציה (ואפילו אישית). מעשה כזה מייצר שותפות, תחושת שקיפות ואחריות. זה מודל חינוכי שחשוב להביא.
אכיפת כללי ההתנהגות בתקנון הבית ספרי היא נושא יומיומי, סזיפי לעיתים, אולם יש בה אוצר של למידה הומניסטית ליברלית. העמידה בסטנדרט התנהגותי וערכי נדרש היא בסיס חשוב שנדרש כדי לקיים חיים במדינה דמוקרטית. האכיפה צריכה כמובן להיות בשקיפות, בבהירות, למול קריטריונים אחידים, ובמנגנון מתפקד. חשוב גם כמובן לייצר אווירה בית ספרית שבה לא כל מה שלא אסור מותר, או כל מה שלא נדרש אסור, אלא השרשה של נורמות דרך דוגמה אישית, שיח ושיקוף. חשוב לזכור שהצוות החינוכי הוא בעל המנדט לעניין. אנחנו כקהילה, כהורים, יכולים לסייע, לבקש הבהרות, להציע.
זוהי אינה רשימה סגורה. היא נועדה לתת לנו, לכולנו, השראה, רעיונות ולגיטימציה לפעולה. מעל הכל, אנחנו נציע לחשוב, לפעול, לנסות ולהתנסות, לערוך רפלקציה ולדחוף קדימה.
החינוך הממלכתי בישראל הוא חינוך הומניסטי, ליברלי וחברתי ברוח מגילת העצמאות, כפי שקובע חוק חינוך ממלכתי במפורש. אלא שבעוד שהחינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי חסינים מפני כל התערבות חיצונית, החינוך הממלכתי נתון תחת מתקפה ארוכת שנים מצד פוליטיקאים וארגונים העוינים את ערכיו ועושים בו כבשלהם.
תחת הממשלה הנוכחית, המתקפה הזו מחריפה ומעמידה בסכנה את ערכי היסוד של החינוך הממלכתי – משוויון זכויות למיעוטים, לנשים וללהט"בים וכלה בחופש הביטוי ומעורבות אזרחית.
חובתנו להיאבק במגמה המדאיגה הזאת בכוחות משותפים.