ראש השנה מציין את תחילת השנה בלוח העברי, והוא מגיע מהמקרא (ויקרא, במדבר). כונה "יום תרועה" (לכן תוקעים בשופר) וציין כנראה עבודה רוחנית לקראת תחילת השנה החקלאית. בתקופת המשנה, הפך ראש השנה למועד מקודש של חשבון נפש וחזרה בתשובה.
ראש השנה מצוין במערכת החינוך ככל חגי תשרי. יש להיות ערים להשתלטות תורנית, כגון: טקסים בניהול רב, שיחות "התחזקות", תשובה וגאולה; הדגשת קדושה ואמונה או שיחות על בריאת העולם שלפי המסורת נברא בחג על חשבון המוטיב האזרחי, ועוד. כמו כן, בגילאי יסודי במיוחד כדאי לבדוק שאין השתלטות של סיפורי צדיקים על הנרטיב.
להציע למורה נושאי שיחה אלטרנטיביים או להתנדב לנהל דיון, שיעסוק בין היתר בשאלות: למה מציינים תחנות כמו ראש שנה ויום הולדת? איזה הזדמנות זה מעניק לנו ואיך היו נראים החיים שלנו בלי זה? למה דווקא בתשרי, באמצע סתיו כשהכל עומד לנבול? על מה חושב האיכר בתקופה הזו? איזה חשבונות הוא עושה? מה הקשר בין זה לחשבון נפש? מה זה בכלל חשבון נפש?
אפשר לדבר על חרטות ועל התחלות, לדבר על הדברים היפים שגילינו בשנה הקודמת ומה אנחנו מאחלים לעצמנו בשנה החדשה, לחזור למנהג של החלפת "שנות טובות" בין התלמידים, לנהל שיחה בשאלה "מה זו התחלה?". כמו כן, אפשר לבקש מתלמידים לספר על פעמים שבהן התחילו משהו חדש.
