נשות ואנשי ההוראה נמנע לא פעם מהובלת שיח חינוכי משמעותי בסוגיות פוליטיות או שנויות במחלוקת, ואפילו בסוגיות ערכיות הנמצאות בליבת החינוך הממלכתי. החשש מתגבר נוכח אירועי ההפחדה וההשתקה בשנים האחרונות, שנועדו לסתום פיות ולגרום לצוותי החינוך לחשוש מהבעת ביקורת לגיטימית על מדיניות הממשלה בין כתלי בית הספר, ומחוצה לו.
עיון בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך ובדברי החקיקה הרלוונטיים מגלה כי הם מעודדים
התבטאות חופשית ושיח ביקורתי בנושאים שנויים במחלוקת. לצד זאת, הסייגים
והאיסורים בנושא זה נוסחו באופן עמום ומעורפל, שאינו משרת את המורות והמורים
בניסיונם להבין במה מותר לדון עם התלמידים בבית הספר. ניסוחים אלה, שרובם מעוגנים בחוזרי המנכ"ל, משרים אי ודאות וחוסר ביטחון, ומייצרים אפקט מצנן על חופש הביטוי של נשות ואנשי חינוך, באופן שנועד לגרום לצנזורה עצמית.
עמדת משרד החינוך היא שהוראות שנקבעו בחוזרי מנכ"ל חלות על כל עובדי ההוראה, והפרה שלהם על ידי מורים היא עבירת משמעת, שטווח הענישה בגינה נע בין התראה לבין פיטורין. ואכן, התבטאויות של צוותי הוראה מביאות לא פעם לאיומים בצעדים משמעתיים ובפיטורין, יחד עם רעש תקשורתי שמגביר עוד יותר את החשש מפני התבטאות חופשית. אירועים אלה, בהם יצא המשרד כנגד אנשי ונשות חינוך שהתבטאו באופן ביקורתי, היו תוצאה של פרשנות פוליטית ומכוונת של
האיסורים הקיימים, אף שהם למעשה מצומצמים מאוד.
האגודה לזכויות האזרח יצרה זכותון למורה, שנועד להסביר בפשטות מה מותר ומה אסור. זאת, במטרה לסייע לצוותי ההוראה לבצע את עבודתם לפי שיקול דעתם המקצועי והערכי ללא פחד, ולקדם חינוך ביקורתי ופלורליסטי, המאפשר התמודדות עם סוגיות פוליטיות ומוסריות, גם אם הן שנויות במחלוקת. אנחנו ממליצים על קריאת המסמך המלא בקישור הבא:
