מכינה אשר תופסת את עצמה כחלק מהמחנה הדמוקרטי תדגיש בהצגה העצמית שלה ערכים כמו: סולידריות, פלורליזם, דמוקרטיה, שוויון הזדמנויות, צמצום פערים, תרבות יהודית, יהדות ליברלית, רב תרבותיות, הומניזם, ליברליזם, תיקון עולם, הכרות עם כלל החברה הישראלית, סביבתיות, אקולוגיה ועוד. לכל מסגרת התנדבות, מכינה או שנת שירות, יש חזון משלה, המשפיע על התכנים והערכים שיועברו.

כל מכינה היא בעצם עמותה רשומה. וכל מסגרת שנת שירות הינה או עמותה או ארגון נוער, בשני המסלולים קיים סבסוד של המדינה לפי חוק המכינות הקדם צבאיות  והוראות אגף ביטחוני- חברתי – גוף משלח לשנות שירות.

של שוויון, צדק, דמוקרטיה והומניזם. לצד ערכים אשר שותפים לכלל המכינות לא משנה מהי תפיסתן החברתית – כמו מנהיגות, הכנה לצבא,  אחריות, הובלה, מצויינות, שליחות, ציונות, אהבת הארץ ועוד.

את כל המידע ניתן למצוא באתר המכינות עצמן שם הן מסבירות על תוכנית ההתדנדבות, תוכנית הלימודים והגישה החינוכית בה נוקטת המכינה בחינוך הנוער.  או אתר שנות השירות שם ישנו הסבר על כל מסלול ומסלול ולאיזו תנועה הוא שייך.

https://shinshinim.org/ – אתר הש”ש

https://mechinot.org.il/ אתר מועצת המכינות

אתר המכינות החצי שנתיות אופק – https://mechinot-ofek.org.il/

• באיזה אזור גיאוגרפי פועלת אותה עמותה?
• איזה סוג של קשר קיים בין האוכלוסייה המקומית על כל גווניה למסגרת עצמה? – האם קיימות התנדבויות עם אוכלוסיות מהמיעוט של החברה הישראלית או לא?
• האם קיים מגוון של משתתפים מכלל החברה? – מכלל המגזרים, השייכות הדתית, והמגדרים
• האם התוכנית דוגלת בדו – קיום על ידי מפגשים עם ערביי ישראל ופלסטינים ?
• האם המכינה דוגלת בהשתתפות החניכים בתשלומי המכינה על ידי עבודה בשכר של החניכים ומימון עצמי?
• האם מסגרת הש"ש פועלת בכלל בתי הספר בעיר\יישוב
• מי הם מקימי העמותה? מה החזון של המייסדים?
• באילו עמדות מפתח נמצאים מייסדי העמותה כיום? מה הם מייצגים?
• האם מתקיימת הפרדה מגדרית במסגרת המכינה?
• האם קיים גיוון מגדרי בצוות הנהלת המכינה?
• האם העמותה פועלת בתוך גבולות מדינת ישראל המוכרים בחוק?

ראשית כל, לכל מי שיש לו או לה את המוטיבציה לכך. זוהי לא שנה פשוטה, היא מוציאה את הנוער מאיזור הנוחות, זו שנה של צמיחה והתפתחות מורכבת שדורשת יכולת התמדה, משמעת עצמית ומוטיבציה. שנה עמוסה בחוויות משנות חיים ותפיסות עולם ומחנוכת את הנוער להטיל ספק, להיות מעורב וכפועל יוצא מכך להשתלב בעמדות מפתח בחברה הישראלית; בשלטון המקומי, בשלטון הכללי, במשרדי הממשלה, בתי המשפט, הצבא, מערכת החינוך, הבריאות, הרווחה ועוד.

כיום, יש ביקוש גדול אך אין גדילה בתקנים. דבר זה עלול לייצר תחושה שיש מי שראוי יותר או פחות אך בפועל המסלול פתוח לכולם וכולן. בתחילת שנת הלימודים (חודש ספטמבר) נפתחת ההרשמה באתר מועצת המכינות למיונים כללים למכינות. במהלך חודש ספטמבר- ינואר, יתקיימו המיונים- לכל מסגרת המיונים של עצמה.  ניתן להירשם ל-6 מכינות בלבד.

לאחר מכן ניתן לשבץ העדפות ולהגיע לימי מיון. לאחר מעבר יום המיון הראשון יתקיימו לעיתים עוד כנסים או ראיונות אישיים ולאחר מכן תתקבל התשובה.  התאריך האחרון לדירוג הוא ה-6/2/25

במסלולי הש"ש בחלק מהמקומות יש להתמיין דרך התנועה הקיבוצית  ולהירשם בתחילת השנה. המקומות והתקנים למי שאינו מהתנועה הקיבוצית מוגבלים אך קיימים. לכל מסלול מערכת מיונים משל עצמו כתלות במשימה ההתנדבותית – הדרכתית, טיפולית, חברתית, תנועת נוער ועוד. 

יש לציין שבחלק מהמסלולים המועמדים יתבקשו לעבור מרכזי הערכה – בחלק ממסגרות שנות השירות (לדוגמא אדם מילא).

אותנטיות, חשיבה ביקורתית, חיבור לחברה הישראלית, אנושיות, יכולת לעבוד בקבוצה.

הבנה של המתרחש ברמה הפוליטית – היכולת לנקוט עמדה ערכית בסיסית ביותר סביב סוגיות ליבה בחברה הישראלית. היכולת להגיע בענווה, להכיל עבודה קבוצתית, לדעת לפעול בצוות. להגיע עם חיבור אמיתי לכל רכיבי המכינה או שנת השירות ; כל הרכיבים חשובים; לימודים, התנדבות קהילתית ופיתוח אישי וקבוצתי.

• אילו דמויות אתם פוגשים ביום יום שלכם?
• כיצד המרצים/דוברים המגיעים למכינה מתבטאים ביחס לנושאי הליבה בחברה הישארלית
• כמה גיוון יש במכינה- עדות, זהות מינית ומגדרית, רקע

לצערנו, להבדיל מציבורים בחברה הישראלית בהם כל מי שרוצה לדחות את הגיוס או להיכנס למסלול שירות ייחודי יכול, (מכינות דתיות, הסדר, בנות שירות, תורתו אומנותו) עבור הציבור הלא-דתי בישראל יש מעט תקנים ביחס לביקוש, ולכן לא תמיד יהיה מקום במסגרת על אף ההתאמה והרצון להיות פתוחים לכל נער ונערה.

• ניתן תמיד לשלוח מכתב לראש\ת המכינה
• ניתן לשלוח עירעור למוסד עם בקשה לבחינה נוספת
• אפשר לבחון מקומות אחרים בהם יש מקום – כל שנה יש מקומות בכל מיני מסגרות כאלו או אחרות.